להזדקן - ולהישאר מחוברים לסביבה

תקשורת יעילה עם חולי דמנציה

Share on facebook
Share on whatsapp

תקשורת עם אנשים החיים עם דמנציה ועם בני משפחותיהם

מאת – דפנה גולן שמש, עו"ס מומחית בגריאטריה,  תרפיסטית באמנויות  ובעזרת בעלי חיים ומנהלת מחלקות בית השמש בעמל בשרון

 

למאמר המלא

תקציר:

התקשורת משמשת אותנו לסיפוק צרכים והשגת מטרות, החלפת רעיונות, רגשות ומחשבות וליצירת קשר וקירבה בין אנשים לשם תחושת ביטחון, שייכות ואהבה. הירידה הקוגניטיבית שחווים חולי דמנציה פוגעת ביכולות התקשורת שלהם, המילולית והלא מילולית – הן בהבנת תקשורת והן במסירתה. הפגיעה בתקשורת הולכת ומתרחבת עם התקדמות המחלה והיא פוגעת בקשר של האדם עם המטפלים בו ועם משפחתו וגורמת לפגיעה בדימוי העצמי של האדם וכן לתסכול וחיכוכים לו ולסובבים אותו. יש לזכור כי החולים בדמנציה חווים רגשות גם אם אינם יכולים להביעם. הם זקוקים לקשר ותקשורת עם אחרים. בשל ליקוייהם האחריות המרכזית על התקשורת עימם מוטלת על מטפליהם ומשפחותיהם . על אלה להבין את מגבלות התקשורת של החולים ולתקשר עימם בהתאמה לליקויהם וליכולותיהם.

כלים עיקריים לתקשורת עם אנשים החיים עם דמנציה הם:

  1. הקשבה פעילה
  2. סגנון דיבור מתאים וחיובי
  3. שימוש בתקשורת לא-מילולית
  4. מתן תוקף לדברי האדם גם אם מקורם בחוסר התמצאות

 

הכללים הבסיסיים לתקשורת עם אדם החי עם דמנציה הם:

  1. סילוק רעשי רקע
  2. שפת גוף המשדרת לאדם הקשבה וריכוז בו
  3. כיבוד המרחב האישי סביב האדם
  4. מעקב מתמיד אחר שפת הגוף של האדם
  5. מתן אפשרות לאדם להביע תסכול וכעס
  6. מגע עמוק ונעים
  7. שימוש בתקשורת חיובית ("בוא אליי" ולא "אל תלך לשם")
  8. מירכוז אישי ((focousing לפני תקשורת עם אדם שנמצא במצב סוער

 

 

תקשורת עם משפחה של אדם החי עם דמנציה

בתקשורת עם משפחתו של אדם החי עם דמנציה יש להבין את יחסם כלפי החולה ואת הבנת מצבו וצרכיו. ה"משפחה" מורכבת מפרטים, שלכל אחד אישיות יחודית וקשר שונה עם האדם וכן תפיסה שונה של מצבו. בתקשורת עם המשפחה חשוב להגיע בראש ובראשונה להבנה משותפת ואובייקטיבית ככל האפשר של המצב.  יש להבין את מנגנוני ההגנה של בני המשפחה ואת קשייהם בקבלת המחלה.

תפקידי איש המקצוע:

  • להיות גורם מתווך, מגשר ומאפשר בין בני המשפחה לאדם ובינם לבין עצמם וסביבתם.
  • להיות אוזן קשבת ומכילה את כאב בני המשפחה ותסכולם
  • לתת למשפחה ידע על המחלה וכלים להתמודדות עם האתגרים שמציבה המחלה
  • להביא לשיחה משותפת של בני המשפחה ולסייע להם בקבלת המצב ובקביעת תכנית טיפול וחלוקת תפקידים, כולל גבולות לטיפול.
  • לסייע לבני המשפחה למצוא את המשמעות האישית בטיפול ולחוש סיפוק כתוצאה מכך.